אבחון מהיר של גידולי ריאה

תחום חשוב ברפואת ריאות הינו אבחון של ממצאים חשודים בריאות המתגלים בבדיקת סיטי של בית החזה (בלעז:  Chest CT scan). למען השקט הנפשי ולצורך גילוי מוקדם של נגעים ממאירים חשוב לבצע תהליך של אבחון מהיר, כפי שנפרט בהמשך.

מדוע בכלל מבוצעת בדיקת סיטי חזה? ולעיתים אפילו לרופא ריאות קשה להבחין ביניהן. חשוב לאבחן נכונה ולטפל בצורה מדוייקת במחלה בשלב מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע התפתחות של צלקות ריאתיות קשות שאינן הפיכות. לעיתים משתמשים בשם ״מחלות ריאה אינטרסטיציאליות״ כאשר רכיב הפיברוזיס אינו חמור, אך הכוונה לאותן המחלות בדיוק.

לעיתים בדיקת הסיטי מבוצעת בשל סימפטומים עליהם מתלונן/ת המטופל/ת כמו קוצר נשימה או שיעול, לעיתים בשל ממצא חשוד בצילום חזה, ולעיתים כבדיקת סקר למעשנים לצורך גילוי מוקדם של סרטן הריאות (מומלץ למעשנים ״כבדים״ בהווה או בעבר שעברו את גיל 50 לעבור בדיקת סיטי חזה בקרינה נמוכה ללא חומר ניגוד בתדירות של אחת לשנה, לצורך גילוי מוקדם של סרטן הריאות שיכול להציל חיים). לעיתים ממצאים ריאתיים חשודים מאובחנים ״במקרה״ בבדיקת סיטי שבוצעה מסיבה אחרת (למשל סיטי בטן שבו ניתן לראות את החלקים התחתונים של הריאה הגובלים בבטן).

 

ללא קשר לסיבה בגינה בוצעה בדיקת הסיטי, קיום ממצאים ריאתיים חשודים מחייב המשך בירור ומעקב של רופא ריאות, על מנת לשלול סרטן ריאות- חס וחלילה.

לרוב הממצאים הריאתיים הם קטנים מ 1 ס״מ ואז הם נקראים ״קשריות״ או ״נודולים״ (nodules). רוב הקשריות הריאתיות הקטנות המתגלות בבדיקת סיטי הינן שפירות, אך חשוב לעבור הערכה מסודרת אצל רופא ריאות כדי לוודא שאין מאפיינים המחשידים לגידול ולעקוב אחריהן על מנת לוודא שאינן הולכות וגדלות עם הזמן. לעיתים מדובר בגושים גדולים יותר, עם או בלי מעורבות של בלוטות הלימפה בבית החזה.

בתמונה: בדיקת סיטי חזה של מטופלת עם קשרית ריאתית בקוטר 1 ס״מ החשודה לגידול (מסומנת בעיגול צהוב). בדיקת הסיטי ״חותכת״ את בית החזה לפרוסות רוחביות בעובי 1 מ״מ. ניתן לראות את שתי הריאות בצדדים ואת הלב במרכז התמונה.

כאשר רופא הריאות מתרשם שיש חשד לגידול, הצעד הבא יהיה בד״כ ביופסיה של הנגע הריאתי החשוד ו/או של בלוטות הלימפה בבית החזה. ביופסיה של הנגע הריאתי החשוד מתבצעת באחת משתי שיטות: 
  1. בדיקת ברונכוסקופיה שהיא בדיקה המתבצעת בטשטוש (ולא בהרדמה כללית), בדומה לבדיקת גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה. בבדיקה זו מוחדרת מצלמה קטנה דרך קנה הנשימה לתוך הריאות, וניתן לקחת ביופסיות קטנות מתוך הריאה. לד״ר אונטרמן יש ניסיון רב בביצוע ברונכוסקופיות, והוא מבצע בעצמו את הפעולות הללו למטופליו באיכילוב.
  2. ביופסיה תחת הכוונת סיטי: בבדיקה זו הנבדק שוכב/ת בתוך מכשיר הסיטי, ולאחר הרדמה מקומית מוחדרת מחט דקה בין הצלעות עד לנגע הריאתי החשוד, כאשר מכשיר הסיטי עוזר לכוון את המחט בדייקנות ליעדה. באיכילוב יש מומחיות רבה בביצוע בדיקה זו. לעיתים יש צורך לדגום את בלוטות הלימפה בבית החזה, והדבר מתבצע בבדיקת ברונכוסקופיה מיוחדת הנקראת EBUS והמבוצעת תחת הכוונת אולטרא-סאונד.
הן בדיקת הברונכוסקופיה והן בדיקת הביופסיה תחת סיטי נחשבות לבדיקות בטוחות עם שיעור סיבוכים נמוך. שתי הבדיקות הללו אינן מצריכות אשפוז והן מבוצעות ב״אשפוז יום״: לאחר ביצוע הבדיקה המטופל/ת נשאר/ת בהשגחה למספר שעות והולך באותו היום לביתו, למעט במיעוט הקטן של המקרים שבו נדרשת השגחה באשפוז.
ומה קורה לאחר ביצוע הביופסיה באיכילוב? הדגימות מועברות למכון לפתולוגיה באיכילוב, ושם פתולוגית מומחית של ריאות בודקת את הדגימות על מנת לקבוע האם יש עדות לגידול, ואם כן- באיזה גידול מדובר: שפיר או ממאיר, מאיזה סוג, והאם יש מוטציות בגידול המתאימות לטיפול ביולוגי. עם קבלת התשובה הפתולוגית, כל המקרים של אבחנה חדשה של גידולים ריאתיים ממאירים עוברים לדיון בישיבה רב-תחומית באיכילוב בהשתתפות רופאי ריאות, כירורגים של בית החזה, אונקולוגים של ריאות ורדיולוג מומחה לבית החזה, אשר דנה לעומק במקרה על מנת להמליץ על הטיפול המתאים ביותר: בין אם מדובר בניתוח לכריתת הגידול, טיפול כמותרפי, טיפול קרינתי ו/או טיפול ביולוגי. לאחר מכן ד״ר אונטרמן דן עם המטופל/ת בממצאים ובהמלצות הועדה ומפנה את המטופל לאונקולוג מומחה ובמידת הצורך לכירורג חזה.

לקביעת תור התקשרו

או השאירו פרטים

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​