פיברוזיס ריאתי

ד״ר אונטרמן נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בפיברוזיס ריאתי והוא בעל שם עולמי בתחום. הוא מנהל את מרכז המצויינות לפיברוזיס ריאתי באיכילוב. ד״ר אונטרמן השתלם בפיברוזיס ריאתי באוניברסיטת ייל היוקרתית בארה״ב, תחת הנחייתו של פרופ׳ נפתלי קמינסקי- מהרופאים והחוקרים המובילים בתחום זה בעולם. 

פיברוזיס ריאתי היא קבוצת מחלות שבהן הריאה נפגעת ומצטלקת וכתוצאה מכך יש קושי בנשימה והגבלה קשה ביכולת התפקודית. האבחון הראשוני מתבצע באמצעות בדיקת סיטי חזה ובדיקת תפקודי ריאות.

בתמונה: בדיקת סיטי חזה של מטופל עם פיברוזיס ריאתי. בדיקת הסיטי ״חותכת״ את בית החזה לפרוסות רוחביות בעובי 1 מ״מ. ניתן לראות את שתי הריאות בצדדים ואת הלב במרכז התמונה. האזורים בריאות שהם בצבע אפור כהה (עיגול תכלת) מייצגים ריאה תקינה בעוד האזורים הלבנים יותר (מוקפים באליפסות צהובות) הם אזורים של פיברוזיס ריאתי.

ישנן יותר מ 200 מחלות שונות שעלולות לגרום לפיברוזיס ריאתי, ולעיתים אפילו לרופא ריאות קשה להבחין ביניהן. חשוב לאבחן נכונה ולטפל בצורה מדוייקת במחלה בשלב מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע התפתחות של צלקות ריאתיות קשות שאינן הפיכות. לעיתים משתמשים בשם ״מחלות ריאה אינטרסטיציאליות״ כאשר רכיב הפיברוזיס אינו חמור, אך הכוונה לאותן המחלות בדיוק. 

בין הגורמים השכיחים לפיברוזיס ריאתי: פיברוזיס ריאתי אידיופאתי (IPF), סרקואידוזיס, פיברוזיס ריאתי לאחר קוביד-19, פיברוזיס משנית למחלות ראומטולוגיות כגון סקלרודרמה או דלקת פרקים, פיברוזיס ריאתי כתוצאה מרגישות יתר של הריאות לחומרים נשאפים (HP), פיברוזיס ריאתי כתוצאה מחשיפות תעסוקתיות שונות, ופיברוזיס משנית לתרופות (כגון בלאומיצין, מאקרודנטין, או מתוטרקסט). על כל אחד מהגורמים הנ״ל אנו דנים בהרחבה בתתי התחומים באתר זה. 

כיוון שלבני אדם יש רזרבה ריאתית גדולה (הידעתם? אדם יכול לחיות גם עם ריאה אחת), בשלבים הראשונים של פיברוזיס ריאתי לא מרגישים שום סימפטומים. כאשר כבר מרגישים סימפטומים של קושי בנשימה במאמץ, בד״כ יש כבר פגיעה ריאתית נרחבת שלעיתים איננה הפיכה, ולכן יש חשיבות לאבחן ולטפל בפיברוזיס מוקדם ככל האפשר, בטרם המחלה תתפשט.

חשוב לציין שעישון (בהווה או בעבר) הוא גורם סיכון משמעותי לפיברוזיס ריאתי ולא רק ל COPD. שיעול כרוני במעשנים אינו בהכרח בגלל COPD, ויש לשלול מחלות קשות אחרות כדוגמת פיברוזיס ריאתי וסרטן הריאות. על מנת לשלול מצבים אלו, יש לבצע בדיקת סיטי חזה ללא חומר ניגוד ובדיקת תפקודי ריאה.

לעיתים שינויים פיברוטיים בריאה מאובחנים ״במקרה״ בבדיקת סיטי שבוצעה מסיבה אחרת (למשל סיטי חזה שבוצע לאבחון מוקדם של סרטן ריאות במעשנים, או אפילו סיטי בטן שבו ניתן לראות את החלקים התחתונים של הריאה הגובלים בבטן).
כאשר המחלה מתגלה באופן מקרי, פעמים רבות המטופל ללא סימפטומים נשימתיים כלשהם, ובכלל לא מודע לעובדה שיש לו מחלת ריאות שהולכת ומתפתחת ויכולה לסכן את חייו בשנים הקרובות אם לא תטופל. וזו בדיוק הסיבה לפנות לאבחון מקצועי גם באותם המצבים ה״קלים״ לכאורה.
דוקא כאשר מאבחנים פיברוזיס ריאתי בשלבים ההתחלתיים, ניתן להתחיל טיפול מוקדם יותר ולמנוע את התפתחותן של צלקות ריאתיות שאינן הפיכות, וכך לשמור על המטופל/ת חופשי מסימפטומים למשך שנים ארוכות.   
ישנן שתי קבוצות עיקריות של תרופות המשמשות לטיפול בפיברוזיס ריאתי: תרופות אנטי-פיברוטיות (נינטדניב ופירפנידון) שהן תרופות המטפלות במרכיב הפיברוזיס, ותרופות אנטי-דלקתיות (כדוגמת מיקופנולאט) המטפלות ברכיב הדלקת שהוא הגורם לפיברוזיס בחלק מהמקרים.
האבחנה המדוייקת של הסיבה לפיברוזיס חשובה גם בהקשר של התאמת הטיפול התרופתי המדוייק. למשל: ב IPF מתן תרופות אנטי-דלקתיות עלול להחמיר דווקא את הפיברוזיס, בעוד שבמחלות ראומטולוגיות או ב- HP טיפול אנטי-דלקתי הוא חלק חיוני ובלתי נפרד מהטיפול. את הטיפול התרופתי משלימים טיפולים לא תרופתיים כדוגמת שיקום ריאות, מחולל חמצן (למי שצריך) ועוד.
כל מטופל חדש עובר פגישת אבחון מקיפה בת שעה ע"י ד"ר אונטרמן, על מנת להבטיח את האבחנה המדוייקת ביותר והטיפול המדוייק ביותר. במידת הצורך, מופנה החולה לבדיקות אבחנתיות המתקדמות מסוגן (כולל ברונכוסקופיה עם ביופסיית קריו באיכילוב) ומטופל בתרופות העדכניות ביותר תוך התאמה אישית למטופל ולצרכיו.

לקביעת תור התקשרו

או השאירו פרטים

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​