סרקואידוזיס הינה מחלה רב-מערכתית, כלומר עלולה לגרום לפגיעה במערכות שונות בגוף כולל הריאות, הלב, המוח, העיניים, הכבד והטחול, בלוטות הלימפה, והעור. האיברים השכיחים ביותר הנפגעים הם בלוטות הלימפה בבית החזה ו/או רקמת הריאות, וברוב המטופלים אין פגיעה באיברים נוספים.
למרות שנים של מחקר אינטנסיבי, הגורם לסרקואידוזיס אינו ידוע, אך ישנה הנחה שמדובר בחשיפה לחומר מסויים שטרם זוהה ולרגישות יתר של הגוף אליו. כתגובה, מערכת החיסון של הגוף יוצרת ״גרנולומות״ שהם צברים של תאי מערכת החיסון. הגרנולומות הן סימן ההיכר של המחלה.
לרוב סרקואידוזיס היא מחלה קלה עם סימפטומים מועטים (או ללא סימפטומים כלל) ואינה דורשת טיפול. ואולם לעיתים יכולה להתפתח מחלה קשה כולל פגיעה משמעותית בריאות עד כדי פיברוזיס ריאתי. לעיתים המחלה מתפרצת בפתאומיות (עם סימפטומים של חום, דלקת פרקים בקרסוליים ובמפרקים אחרים, ותפרחת עורית כואבת בקדמת השוקיים) ולעיתים היא מתפתחת בהדרגה על פני חודשים ושנים.
האבחנה מתבצעת באמצעות סיטי חזה שמעלה חשד למחלה (הגדלת בלוטות לימפה בבית החזה, גרנולומות בריאות בצורה ובפיזור אופייני לסרקואידוזיס), ואולם כדי להגיע לאבחנה סופית ומוחלטת פעמים רבות יש צורך בביצוע ביופסיה של בלוטות הלימפה ו/או הריאות באמצעות בדיקת ברונכוסקופיה. ברונכוסקופיה היא פעולה שבה מוחדרת מצלמה לריאות דרך קנה הנשימה, והיא מתבצעת בזריקת ״טשטוש״ (בדומה לבדיקת גסטרוסקופיה) ולא בהרדמה כללית. המטופל ישן ואינו זוכר כלום לאחר מכן, אך שומר על נשימה עצמונית ואינו נזקק להנשמה מלאכותית. במהלך הבדיקה, המתבצעת באיכילוב, ד״ר אונטרמן וצוותו נוטלים ביופסיה מבלוטות הלימפה בבית החזה ו/או מרקמת הריאות, והיא מועברת למכון הפתולוגי לבדיקה במיקרוסקופ ואבחנה סופית של המחלה.
לד״ר אונטרמן ניסיון רב בטיפול בחולי סרקואידוזיס בכל רמות החומרה. החוכמה היא לא רק לדעת מתי (ואיך) לטפל, אלא גם מתי לא נחוץ טיפול ונדרש רק מעקב. הטיפול, אם נדרש, כולל סטרואידים בשלב הראשון, עם ירידה הדרגתית במינון עד להפסקה. לעיתים, במקרים הקשים יותר, נדרש טיפול בתרופות נוספות כגון מתוטרקסט או תרופות ביולוגיות.
המעקב אחר מטופלים עם סרקואידוזיס כולל מעקב אחר הסימפטומים הנשימתיים והאחרים, הערכת התגובה לטיפול, מעקב תפקודי ריאות, ומעקב דימותי (לרוב מספיק צילום חזה, לעיתים נדרש סיטי חזה למעקב). כמו כן יש לבצע בדיקת רופא עיניים פעם בשנה על מנת לאבחן הופעה של סיבוכי המחלה בעיניים ובדיקת איסוף שתן 24 שעות לסידן (על מנת לשלול עליה ברמת הפרשת הסידן בכליות שעלולה לפגוע בכליות). אם ידוע על מעורבות איברים אחרים (מלבד הריאות) נדרשים מעקבים נוספים בהתאם לאיבר המעורב, כדוגמת ביצוע אק״ג ואקו לב במקרה של מעורבות לבבית ובדיקת MRI מח במקרה של מעורבות מוחית.
