בתחילת המגיפה העולמית של COVID-19 היה קיים חשש, שלשמחתנו התבדה, שרבים מהמאושפזים בשל דלקת ריאות מקוביד-19 יפתחו פיברוזיס ריאתי. כיום אנחנו יודעים שהריאות של מרבית החולים בקוביד-19 משתקמות בצורה מלאה או כמעט מלאה, למרות שתהליך זה עשוי לקחת חודשים רבים.
ואולם ישנו מיעוט של החולים אשר אכן יכולים לפתח פיברוזיס ריאתי בעקבות קוביד-19; הדבר היה שכיח יותר בזנים הראשונים של הנגיף (הזן המקורי וזן הדלתא), ופחות בזנים שבאו לאחר מכן (כגון האומיקרון). אך לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שיתפתחו זנים נוספים בעתיד שגם כן יעלו את הסיכון לפיברוזיס ריאתי.
בחלק מהחולים שבהם מתגלה פיברוזיס ריאתי בעקבות זיהום בקוביד-19, הבעיה היתה קיימת עוד לפני הזיהום, ורק החמירה בעקבות הזיהום בנגיף. חשוב מאד לעשות את ההבחנה הזאת באמצעות בדיקה מעמיקה ע״י מומחה לפיברוזיס ריאתי, על מנת לשלול סיבות אחרות לפיברוזיס שאינן ״פוסט-קוביד״ ושהן ברות טיפול (למשל IPF או HP). אם נפספס אבחנה כזאת ולא נטפל כראוי, ישנו סיכון שהפיברוזיס הריאתי ימשיך ויתקדם.
כאן המקום לציין כי ישנם חולים רבים הסובלים מקושי ממושך בנשימה לאחר זיהום בקוביד-19, למרות שלא מתפתח פיברוזיס. גם כאן חשוב לאבחן במדוייק מהי הסיבה לכך על מנת להציע טיפול יעיל.
ד״ר אונטרמן בעל ניסיון רב במעקב וטיפול אחר מחלימי קוביד-19 הסובלים מקושי ממושך בנשימה. הוא גם פרסם מספר מאמרים בתחום בעיתונות המדעית, כולל מחקר פורץ דרך שהוביל להבנה טובה יותר של תגובת מערכת החיסון לנגיף ופורסם בג׳ורנל יוקרתי.
